ירח הדבש המושלם שלכם

התחתנתם? היכונו לחופשת חייכם! שישה יעדים מושלמים לירח דבש ופרטים שאין במדריכי הנסיעות

דסטיניישן: מיקונוס, יוון

כדי לבלות ימים שלמים בבגד ים, ישראלים לא באמת צריכים לחצות אף אוקיינוס. לטוס ליוון לוקח כמעט אותו זמן כמו לטוס לאילת. סופלקי, שמש ומוזיקה יוונית לא משאירים הרבה ברירות, אלא למלא את הלב בשמחה. מיקונוס אמנם הוא היעד הסטייליסטי ביותר באיי יוון, ומומלץ ביותר לזוגות חד-מיניים, אבל המדינה גדושה באיים אחרים בהם תהיו רק אתם והים.

סוג החופשה: בטן גב ושוב בטן

עונה מועדפת: מאי עד אוקטובר

שעות טיסה: שעה וחצי פלוס כמה שעות בודדות במעבורת לאי הרצוי.

ספרים שכדאי לקחת: ז'אנר ספרי הטיסות תופס גם לגבי ספרי החופשות מסוג זה. יש רגעים בזמן ובמקום בהם מותר לקחת את החיים יותר בקלות וללכת על רבי-מכר אסקפיסטים, מותחנים זולים או רומנים רומנטיים.

עם מה להשתכר: אוזו, עדיף על קרח ובשמש.

מיקסטייפ: אל תתפתו לקחת אתכם מוזיקה יוונית צ'יפית-פרחית-חפלונרית. יש מוזיקה יוונית שהיא מלנכולית ויפה כמו זו של הכוכבת המקומית חריס אלקסיו. עם הצלילים שלה והאוזו בדם שלכם מהר מאוד תתחילו להעיף צלחות. מצד שני, גם פופ בריטי וטראש אמריקאי יכולים לבוא בחשבון. רק לא להיטי אייטיז, בהם תפגשו במילא ברחובות האי.

לא חשבתם שתמצאו את עצמכם בחיים: משתזפים טופ-לס בחוף מלא אנשים, רוקדים בטברנה באותה התלהבות עם מבוגרים שיכולים להיות ההורים שלכם.

מה לא תמצאו שם? שופינג יוקרתי, רוחניות בשקל.

עיניים גדולות: אחרי שהתבליינתם במיקונוס, אפשר לנסוע לנוח באחד מהאיים המבודדים יותר. אבל היזהרו מאובר דואז של הביחד ודאגו שיש לכם מספיק ספרים לקרוא. אם מאסתם בים, אתם יכולים לחזור לאתונה ולבלות סופשבוע קצר במעבר מטברנה אחת לאחרת עד אור הבוקר ולסמן וי על האקרופוליס.

——————————————————–

דסטיניישן: תאילנד, האיים

לא סתם מדובר באחד מהלוקיישנים היותר פופולריים לירח דבש בקרב הישראלים. לא בהרבה מקומות בעולם אפשר להתפנק ככה מבלי לקחת משכנתא. תעשו לעצמכם טובה ואל תוותרו על מסאז' יומי.

סוג החופשה: בטן גב ושוב בטן #2 או מסיבות פול מון, שייקים של פירות וים של קניות.

עונה מועדפת: שאלה טריקית שתלויה במונסונים. באופן כללי: פברואר עד מאי, יולי עד ספטמבר, נובמבר עד פברואר.

שעות טיסה: 12 שעות טיסה לבנגקוק, ועוד שעה-שעתיים טיסה לאיים.

ספרים שכדאי לקחת: בחופים של תאילנד איכשהו הזמן עובר. בגדול, אתם לא ממש עושים כלום, אבל היום נגמר בלי לשים לב: קמים בצהריים, הולכים למסאז', יושבים שעות על גבי שעות בכל מסעדה ולא ממש נשאר הרבה זמן לקרוא. ליתר ביטחון הביאו אתכם שני רומנים ישראלים, משהו בסגנון מאיר שלו או דוד גרוסמן, שיקרבו לכם את ירושלים לחוף.

עם מה להשתכר: ברור שעם באקטים של וודקה עם מיץ אננס.

מיקסטייפ: מכיוון שבאמת ברוב החופים תמצאו ישראלים, שווה לזרום עם הזהות המקומית. שלמה ארצי ושלום חנוך – אפשר גם המופע המשותף, יתאימו בול לאווירה. אם אתם רוצים להתבלט, תשוויצו בקצת אינדי סטייל "אטליז" או "אלקטרה", אפילו אסף אבידן יספק.

מה לא תמצאו שם? תאילנד היא כזאת תיירים פרינדלית, עד שיש בה משהו כמעט חסר זהות, אך וזוהי גם הסיבה שאפשר למצוא בה ממש הכול. אולי לא סרטים טובים בקולנוע (אבל כן רצף פרקים בלתי נגמר של פרינדס וסיינפלד במסעדות המקומיות).

לא חשבתם שתמצאו את עצמכם בחיים: אוכלים פתאי לארוחת בוקר, קמים בצהריים מלאים באיפור זרחני מרוח על כל הגוף מליל אמש, קונים חולצות פולו-ראלף-לורן בוורוד.

עיניים גדולות: עצירה של כמה ימים בבנגקוק – בהלוך או בחזור – היא מאסט. בעיקר בשביל שופינג. מלבד הסיאם סנטר המפורסם, שווקי הלילה המרהיבים וה-BMK המושמץ, כדאי גם להסתובב ברחובות העיר ובעיקר ברובע פרטונם, שם אפשר לרכוש אופנה מקומית בסטייל לא רע בכלל. אמנם לוקח כמה ימים להתרגל לפיח ולרעש, אבל בנגקוק שווה כל רגע.

——————————————————– 

דסטיניישן: ארצות הברית אוף אמריקה

כל מה שהוא בין ניו-יורק, לוס אנג'לס או מיאמי ולא אחד מאלה. לא תאמינו עד כמה עיירות נדחות, שעות של נסיעה באוטו ומוטלים בשממת הדרכים יכולים להיות חוויה נדירה ומספקת (וכמה קוקואים תמצאו בדרך).

סוג החופשה: רואד טריפ.

עונה מועדפת: תלוי ביעד. ארה"ב זה מקום גדול.

שעות טיסה: 9-12 שעות

ספרים שכדאי לקחת: ספרות גברית אמריקאית תסיע אתכם קילומטרים על גבי קילומטרים בכבישים לא נגמרים, אל מוטלי דרכים מטונפים ועמוסי ניאון, מקושטים של מוטלי דרכים מטונפים, אל דיינרים בעיירות נידחות שיגישו לכם צ'יזבורגר ומילשייק בכל שעה ביום וביצה מקושקשת עם בייקון או סוסג' לארוחות בוקר. הרומנים של פול אוסטר, "בדרכים" של ג'ק קרואק או איזה צ'רלס בוקובסקי איכותי יוכלו להעשיר לכם את החוויה והדמיון לגבי כל מה שיכול לקרות לכם בדרכים הבלתי נגמרות של ארצות הברית.

עם מה להשתכר: הכי רומנטי לשתות ג'ק דניאלס בבר נטוש ולנהל שיחות שיכורים עם הברמן. אבל תכלס, הכי קול זה בירה בעיירות סטודנטים (טיפ אופנתי: בואו עם כובע קסקט של קבוצת הבייסבול של הקולג' המקומי, ככה תמיד תדאגו לעצמכם לנושא שיחה).

מיקסטייפ: טום וויטס, בוב דילן והפולק האמריקאי לסוגיו יפנקו אתכם במסע הכבישים הפתוחים שלכם – משלבים בין מלנכוליה גברית לפניני חוכמה על בדידות קיומית. שווה במיוחד לראות הופעות של מוזיקת אינדי מקומית, להשקיע חמישה דולר בדיסק+חולצה+כובע ככה תצאו עם עוד כמה שירים טובים לאייפוד ועם סטייל מקומי.

מה לא תמצאו שם? ערק, שוקו בשקית.

לא חשבתם שתמצאו את עצמכם בחיים: נוהגים במשך 14 שעות רצוף וסוף הכביש עדיין לא נראה באופק, אוכלים תפוחי אדמה מטוגנים לארוחת בוקר, רואים סרט עם קופסת פופקורן ענקית ומתמזמזים לצד זוגות אחרים בדרייב-אין.

עיניים גדולות: כדי להוריד את הרגל מהגז ולנוח על החוף אפשר לקחת טיסה פנימית לחופי פורטו-ריקו או להחליף את הפולק האמריקאי ברגאיי, ולחצות את הגבול לג'מייקה.

——————————————————–

דסטיניישן: קראלה, דרום הודו

למרות שמדובר בהודו, קראלה שבדרום המדינה נחשבת ללוקיישן יוקרתי יחסית, עם מלונות מפנקים (בין היתר של רשת טאג' הסופר יקרה), תיירים מכל העולם, לגונות ודקלים, חופים מרהיבים וטבע עוצר נשימה. כלומר, אתם והטבע, או אם תדבקו בטרמינולוגיה המקומית – אתם ואימא אדמה.

סוג החופשה: רוחניות מפנקת.

עונה מועדפת: אוקטובר עד מרץ.

שעות טיסה: טיסה למומביי (8 שעות) ומשם לקראלה (33 שעות ברכבת או כשעתיים במטוס).

ספרים שכדאי לקחת: ממש לא חייבים לקחת את כל הקיטש סטייל "לאכול, להתפלל, לאהוב". מדובר בספרים שנותנים לכם את האשליה, כשכל מה שאתם צריכים בשביל לגעת באושר הוא לחפש את עצמכם עמוק בפנים ולגעת. בסופו של דבר, החפירות האלה עלולות להביא אל סף השיגעון. אבל אם אתם חייבים, אז גם ספרי זן ובודהיזם יהיו חוקיים כאן. ורק כאן.

עם מה להשתכר: קינגפישר היא הבירה הנמכרת ביותר בהודו. אלכוהול כבד יותר קשה להשיג בקראלה, זה מה יש.

מיקסטייפ: אם צ'יל אאוט זה לא הקטע שלכם אבל עדיין בא לכם על מוזיקה אקזוטית משהו, או שאתם מרגישים שהאיטיות ההודית צריכה זריקת אנדרנלין, כדאי למלא את הפליילסט שלכם ברצועות רנדומאליות של מוצארט ואום-כולתום. משהו בניגודיות הזאת, יהפכו את רגעי ההתבוננות בנופים השלווים של הודו, לדרמטיים יותר. האופציה הישראלית יותר היא להתמסר לביטים של אינפקטד משרום, התוצאה תהיה יחסית דומה.

לא חשבתם שתמצאו את עצמכם בחיים: קמים בחמש בבוקר בשביל לעשות יוגה בזריחה, לובשים שרוול ורוד, נותנים למישהו לשפוך עליכם שמן רותח.

מה לא תמצאו שם? בשר, קיסמים, שופינג של הוט-קוטור.

עיניים גדולות: להמשיך לשבוע גלישה בסרילנקה או לנופש ריזורטי מפנק ויקר באיים המלדיביים.

——————————————————–

דסטיניישן: פריז, צרפת

אמנם מדובר ברומנטיקה הכי בנאלית, אבל לפעמים הבנאליה מתגלה כאופציה הקסומה ביותר. בעיקר כשיודעים איך להסתכל בסדקים של עיר האורות.

סוג החופשה: עירונית-אינטלקטואלית.

עונה מועדפת: כל השנה. קר בחורף, חם בקיץ, נעים בין לבין.

שעות טיסה: 5

ספרים שכדאי לקחת: "פרחי הרע" של שארל בודלייר הוא התחלה טובה. הייאוש שהיה מנת חלקה של העיר מימי היווסדותה הראשונים משתקף אצלו בצורה מופלאה ויוכל לתת לכם מושג על הלך הרוח של הבוהמה האינטלקטואלית שהצמיחה האורבנייה הפריזאית. אופציות טובות לא פחות, הם הספרים הכמעט פוליטיים ומאוד אקזיסטנציאליסטים של אלבר קאמי, ספרות סוף-העולם של מישל וולבק או את אחד הספרים הצרפתיים להפליא של ז'ורז' פרק. היופי של העיר (והיין שנשפך בה כמו מים), הופך את הייאוש הנוטף מהטקסטים האלה, להרבה יותר נוח.

עם מה להשתכר: במקום בו כוס יין זולה יותר מכוס קוקה קולה, זה כמעט חטא לא להתבשם 24/7.

מיקסטייפ: למי שלא בעניין של שאנסונים צרפתים – למרות שאפשר ליצור פלייליסט לא רע בכלל ורומנטי להחריד מרצועות מלודרמטיות יפיפיות של אדית פיאף – הבריטיות האפלה של ניק קייב תתאים לסטייט אוף מיינד שתשהו בו עת קריאת רשימת הקריאה מלמעלה.

מה לא תמצאו שם? מלונות מפנקים, מלצרים נחמדים.

לא חשבתם שתמצאו את עצמכם בחיים: לא משאירים טיפ למלצר בבית קפה, אוכלים עוגייה בצבע ורוד.

עיניים גדולות: אחרי שהתענגתם על הדארק סייד של אירופה, תוכלו לקחת מעבורת של שעה לבירה הסמוכה, לונדון, ולקבל שם קולטורה וקניות פחות כבדות, ואפילו לשים קצת ביטלס באוזניות.

——————————————————–

דסטיניישן: קובה, מרכז אמריקה

משהו בנאיביות האולד-סקולית של קובה הסוציאליסטית, בשילוב השמחה הסקסית הטבועה בדי.אנ.איי של האוכלוסיה, הופכת אותה ליעד משחרר מהעול המערבי, ועל כן יישום מושלם של ההגדרה חופש.

סוג החופשה: חזרה בזמן.

עונה מועדפת: קיץ: מאי עד אוקטובר, חורף: נובמבר עד אפריל. עונת ההוריקנים היא בין אוגוסט לנובמבר.

שעות טיסה: טיסה לאירופה (3-5 שעות) ומשם טיסת המשך להוואנה, קובה (11-12 שעות).

ספרים שכדאי לקחת: אם קראתם כבר את הביוגרפיה של המהפכן הכי נאה בהסטוריה, צ'ה גווארה, אתם יכולים להתפנק על ספרי מהפכות אחרים – מה שיהפוך אתכם גם לבני שיחה מעודכנים, כשתחזרו לארץ. אם אתם לא בענייני מהפכה, לכו על ספרים אנטי אמריקאים, כמו "אמריקה" של ז'אן בודריאר, "נו לוגו" של נעמי קליין. או ספרות מאפיה אמריקאית, בעיקר כי בתחילת המאה הקודמת, היו נוהגים המאפיונרים האמריקאים לנפוש במדינה ולהמר את עצמם לדעת.

עם מה להשתכר: עם רום על כל סוגיו וקוקטייליו.

מיקסטייפ: פופ אמריקאי, בעיקר כזה אינסטנס שמייצג את תרבות הצריכה, הוא ביג נו עבורכם במדינה שאמריקה היא אויבתה הגדולה. פה מדובר לא רק בהמלצה להאזנה הדוקה למוזיקה הקובנית המקומית, אלא להתמסרות אליה בכל חלקי גופכם.

לא חשבתם שתמצאו את עצמכם בחיים: עולים על טרמפים, מעשנים סיגרים, רוקדים עם הומלסים שיכורים.

מה לא תמצאו שם? מותגים אמריקאיים או כל זכר לתרבות מהמעצמה השכנה, אינטרנט מהיר, פינוקים קולינאריים.

עיניים גדולות: אחרי תקופה סגפנית מבחינת פינוקי מחיה, תוכלו לטוס למקסיקו (כ-50 דקות) ולהתפרע על מלונות יוקרה, אוכל מקסיקני משובח וקוקטיילים על החוף.